לוי יעקב ז"ל נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

1. בפניי בקשה למינוי מומחים רפואיים להערכת נכותו של המנוח וצרכיו עד למועד פטירתו בתחומים הבאים: נוירוכירורגיה, אורטופדיה ושיקום. עוד מבוקש כי ייבחן הקשר הסיבתי בין פגיעתו של המנוח בתאונה נשוא התביעה, לבין אשפוזו אצל המשיבה 2 אשר במהלכו נפטר (להלן: "הבקשה").

2. המנוח, יעקב לוי ז"ל (להלן: "המנוח"), יליד 1945, נפגע בתאונת דרכים ביום 19.6.2005. המבקש הינו עזבונו של המנוח.

3. כתוצאה מן התאונה נחבל המנוח בראשו, בבטנו בחזהו ובגפיו, ופונה לבית החולים "גליל מערבי" בנהריה. עקב דימום סובדורלי שהתגלה בבדיקת CT מח ,הועבר המנוח לאשפוז בבית החולים רמב"ם בחיפה, שם עבר גם בדיקת CT בטן, אשר הדגימה דימום בכבד, נוזל בבטן והמטומה קטנה בין קולון שמאלי לטחול.

המנוח אושפז בבית החולים רמב"ם עד ליום 26.6.2005 ושוחרר להמשך שיקום בבית החולים גליל מערבי מיום 27.6.2005 ועד ליום 11.8.2005.

עם קבלתו לאשפוז בבית החולים גליל מערבי, התלונן המנוח על כאבים ונפיחות מעל שורש כף יד ימין ועל כאבים עזים בברכו השמאלית.

בצילום רנטגן שנערך באמה הימנית אובחן שבר, בעטיו גובסה היד ובצילומי רנטגן ו CT של הברך השמאלית אובחן סדק בקונדיל הפמורלי התיכון ובוצע קיבוע לברך.

4. בסיכום האשפוז מבית החולים גליל מערבי צוין כי המנוח הרבה להתלונן על כאבים בגפיים שנפגעו בתאונה וקיבל טיפול תרופתי. כמו כן, טופל בטיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. בשחרורו מבית החולים הומלץ על המשך טיפול פיזיותרפי לחיזוק שרירי הרגליים.

5. במסמכים הרפואיים צוין, כי ברקע בוצעה החלפת פרק הירך השמאלי בשנת 1986 והמנוח סבל מכאבים ברגלו השמאלית. כמו כן, סבל ממחלות לב, סכרת ובעיות נשימתיות.

6. כשנתיים לאחר התאונה, ביום 13.4.2007, אושפז המנוח בבית החולים גליל מערבי בעקבות חום גבוה, כשברקע אישפוזים קודמים בגין אי ספיקת לב וסיבוכים כלייתיים. מצבו הדרדר במהלך האשפוז, ולמרבה הצער והוא נפטר ביום 16.4.2007.

7. ב"כ המבקש טוען כי המנוח סבל כתוצאה מהתאונה מפגיעה רב מערכתית ונחבל קשות בראשו ובבטנו. בבדיקות שנערכו לו אובחנו דימומים במוח ובכבד. בהמשך אשפוזו סבל המנוח מכאבים עזים ביד ימין ובברך שמאל, ואובחנו אצלו שבר באמה ימנית וסדק בברך השמאלית.

לטענת המבקש, די בפגיעות הנ"ל, כמפורט במסמכי האשפוז אשר צורפו לבקשה, בכדי להוות "ראשית ראיה" לצורך מינוי מומחים בתחום הנוירוכירורגיה והאורטופדיה.

בנוסף, אושפז המנוח במשך חודש וחצי בבית החולים גליל מערבי, לצורך שיקומו לאחר התאונה ובשחרור הומלץ המשך טיפול שיקומי וקבלת עזרה סיעודית. משכך, מבוקש מינוי מומחה שיקומי להערכת צרכי המנוח מיום התאונה ועד לפטירתו.

עוד טוען ב"כ המבקש, כי יש לבחון את הקשר הסיבתי בין פטירתו של המנוח לבין פגיעותיו בעקבות התאונה.

8. המשיבה 1 מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין כל קשר סיבתי בין פטירתו של המנוח לבין התאונה והתובע לא טען לקשר סיבתי שכזה בכתב תביעתו, אשר הוגש לפני כ- 4 שנים. כמו כן, עד כה, לא ביקש התובע מינוי מומחים רפואיים והמדובר בניסיון למקצה שיפורים.

המשיבה 1 מציינת כי המנוח סבל ממחלות רקע רבות ומבעיות רפואיות, לרבות בתחום האורטופדי, הקרדיאלי והנשימתי, ללא קשר לתאונה נשוא התביעה דנן.

עוד טוענת, כי המנוח נפגע שנים רבות לפני התאונה דנן בירך השמאלית, במסגרת תאונת עבודה, ועבר ניתוח להחלפת פרק הירך, וכתוצאה מפגיעה זו נותר עם מגבלה קשה ברגל שמאל, לרבות קיצור הרגל.

בגין תאונת העבודה משנת 1997 נקבעה למנוח נכות צמיתה בשיעור של 96%.

9. המשיבה 1 מוסיפה כי בתאונה נשוא תביעה זו נפגע המנוח פגיעות מינוריות, בעיקר בחזה ובבטן, אשר טופלו באופן שמרני, ללא ממצא משמעותי ומשכך אין מקום למינוי מומחים להערכת נכותו כתוצאה מהתאונה.

עוד טוענת המשיבה 1, כי עובר לאשפוז במהלכו נפטר המנוח, אושפז המנוח מס' ימים קודם לכן כתוצאה מאי ספיקת לב וגודש ריאתי ובהתאם לתיעוד הרפואי הוא נפטר עקב אלח דם משני לזיהום בדרכי השתן ולטענתה נפטר עקב מחלות הרקע מהן סבל או עקב הידבקות בחיידק קלביסיאלה במהלך אשפוזו בבית החולים.